מה עומד מאחורי התנהגות הילד

חלק א': צלילה לעומק 4 המטרות המוטעות

כאשר ילד מרגיש שחסרה לו תחושת שייכות (הצורך הבסיסי ביותר), הוא פונה לאחת מ-4 "מטרות מוטעות". הדרך הכי טובה שלכם כהורים לזהות מה המטרה, היא לבדוק איך אתם מרגישים מול ההתנהגות שלו.

1. המטרה: תשומת לב

ההתנהגות: מציק, "מנדנד", שואל שאלות אינסופיות כשאמא בטלפון, עושה שטויות כדי שיסתכלו עליו. איך אתם מרגישים? מוטרדים, מעוצבנים קלות, מרגישים שאתם "תקליט שבור".

המסר הסמוי של הילד: "אני מתגעגע, אני צריך עוד זמן איכות איתכם, אני רוצה שתראו אותי באמת ולא יודע להגיד את זה".

הכלים הפרקטיים: 

-התייחסות לילד: אל תגידו "די כבר", אלא תנו ליטוף קטן בלי מילים בזמן שאתם עסוקים.

-תשומת לב יזומה: תנו לו תשומת לב כשהוא מתנהג בסדר ותעצימו אותה, ולא רק כשהוא מפריע.

-הכנה מראש: תכינו את הילד מראש לזה שאתם עסוקים ומתי בערך תוכלו להתפנות אליו.

2. המטרה: מאבק כוח ושליטה

ההתנהגות: "לא רוצה!", "את לא תחליטי עליי!", סרבנות עקשנית

איך אתם מרגישים? מאוימים, כועסים, צורך "לנצח" אותו ולהראות לו מי הבוס.

המסר הסמוי של הילד: "אני שייך רק כשאני מחליט/שולט בסיטואציה, אני צריך את העצמאות שלי".

הכלים הפרקטיים:

-העברת כוח בונה: תנו לו תפקידים ואחריות. "אני צריכה עזרה, אשמח שעזור לי לבחור את הירקות?" ותשבחו על העזרה.

-בחירה בתוך גבול: "אנחנו יוצאים עכשיו. אתה רוצה לנעול נעליים לבד או שאני אעזור לך?"- עדיפות לתת בחירה אחת מתוך ה-2

3. המטרה: נקמה (פגיעה חוזרת)

ההתנהגות: "אני שונא אותך!", הורס דברים, אומר מילים פוגעניות בכוונה.

איך אתם מרגישים? פגועים עמוק, נעלבים, מרגישים חוסר אונים.

המסר הסמוי של הילד:"כואב לי, אז אני רוצה שגם לכם יכאב כדי שתבינו אותי, כי לא תמיד מבינים. או אני לא יודע לבטא את הכעס שלי".

הכליים הפרקטיים:

-אל תיקחו אישי: תזכרו שילד פוגע הוא ילד פגוע וקשה לו לבטא את הרגש שלו במילים.

-שיקום הקשר: במקום להעניש (מה שיגביר את הצורך בנקמה), תגידו: "אמרת משהו שמאוד הכאיב לי, אני רואה שאתה מאוד כועס, בוא נשב רגע יחד ונדבר על הדברים.

-דוגמה אישית- הראו לילד מה כן לומר בזמן כעס

4. המטרה: חוסר אונים מופגן (נסיגה)

ההתנהגות: "אני לא יודע", "אני לא יכול", נמנע או בוכה מול משימות פשוטות, מוותר מראש.

איך אתם מרגישים? ייאוש, חוסר אונים, רצון "לעשות במקומו", רצון לעלות את הביטחון שלו.

המסר הסמוי של הילד: "אני לא שווה כלום, אז אל תצפו ממני לכלום, אני לא מסוגל גם ככה".

הכליים הפרקטיים:

- חלקו כל משימה לשלבים קטנים מאוד כדי שייחווה הצלחה.

-עידוד על המאמץ: אל תחכו לתוצאה, תעודדו את הניסיון: "ראיתי כמה זמן ניסית להרכיב את החלק הזה!, אתה יכול להיות גאה בעצמך".

-תשבחו בכל הזדמנות גם על הדברים הקטנים ואל תגידו כל הכבוד- תסבירו מדוע אתם משבחים "כי הצלחת ולא וויתרת.."

-תעלו ביטחון: תעלו את החוסן של הילד שלכם (קראו הדרכה על חוסן נפשי), תתנו בחירה ואחריות מרובה, תשבחו ותעצימו את הטוב. 

חלק ב': תרגול הבלשות – כלי ה-ABC של ההתנהגות- מוזמנים ליישם כבר היום

כדי להבין את הילד לעומק, תוכלו לנהל יומן למשך 3 ימים שיעזור לכם לזכור דפוסים של התנהגות שחוזרת על עצמה ומה קדם ולמה:

איך זה עובד בפועל?

A (Antecedent) - מה קרה רגע לפני? (האם הייתי בטלפון? האם הוא היה עייף? האם ביקשתי ממנו להפסיק משהו שהוא אוהב?)

B (Behavior) - מה הייתה ההתנהגות המדויקת? (בלי פרשנות כמו "הוא היה מגעיל", אלא "הוא זרק את המשאית על הרצפה").

C (Consequence) - איך אני הגבתי ומה הילד הרוויח? (האם צעקתי? האם ויתרתי לו? האם נתתי לו את השוקולד שרצה?)

חלק ג': "זמן איכות"- הכלי לריפוי כל המטרות

הורים רבים חושבים שצריך להעסיק כל היום את הילדים וככה לא יצטרכו זמן איכות או שבשביל לעשות משהו ייחודי ביחד צריך יום שלם אבל לא, גם 10 דקות ביום (או לפחות 3 פעמים בשבוע) יספיקו אם הוא יהיה זמן איכותי אחד על אחד. 

אבל יש כמה חוקים:

-הילד בוחר את הפעילות (מהצעות מההורים- חשוב שגם לכם יהיה כיף).

-אין טלפונים בזמן הזה

-אין ביקורת, אין תיקונים, אין "שיעור לחיים".

-קוראים לזה בשם: "הזמן המיוחד שלנו"- אפשר גם לתלות על המקרר כדי שהילד יצפה לזה וידע כמה חשוב הזמן הזה גם לכם.

למה זה עובד? זה "מטעין" את תחושת השייכות של הילד באופן חיובי, כך שהוא לא צריך להשתמש בהתנהגות מאתגרת כדי לקבל זמן איתכם, הקשר משתפר והוא מרגיש אהוב ומיוחד ובהמשך ישתף אתכם יותר מבלי לחשוש מביקורת.