המדריך לקיצור הרדמות מתישות: להחזיר את השלווה לערב שלכם
ככיועצת שינה בגישת האינטליגנציה הרגשית, אני פוגשת יום-יום אמהות מותשות. הן אומרות לי: "אני שעה בחדר חשוך, הגב שלי נשבר, ואני רק מחכה שהוא כבר יירדם כדי שאוכל לנשום" ואז אני נזכרת שאני הייתי בדיוק במקום הזה, הבת הראשונה שלי הייתה עם ריפלוקס, הייתי מנדנדת אותה שעות על הידיים, בכיסא נדנדה והיא לא הייתה נרדמת.
אני כאן כדי לומר לך: זה לא חייב להיות ככה. אפשר לשפר את איכות השינה ולקצר את זמן ההרדמה מבלי להתעלם מהצרכים הרגשיים של התינוק, ומבלי להשאיר אותו לבכות לבד.
קודם נבין למה ההרדמות מתארכות?
הרדמה ארוכה היא לרוב סימן לכך שהמערכת העצבית של התינוק נמצאת ב"עוררות יתר" או הגוף אינו מוכן לשינה כי אין מספיק לחץ שינה או שהחיבור הרגשי שלו זקוק למילוי רגע לפני הפרידה של הלילה. בגישת האינטליגנציה הרגשית, אנחנו לא מחפשים "לכבות" את התינוק, אלא לעזור לו לעבור ממצב של עשייה למצב של הרפיה.
במדריך הבא נלמד איך להשתמש בכלי הזה כדי ליצור הרמוניה בבית, למנוע בכי מיותר ולהעניק לתינוק שלכם את הביטחון שהוא זקוק לו כדי להירדם בנחת.
רוצים לקבל חלונות ערות מומלצים לפי גיל מוזמנים לכתוב לי הודעה בפרטי
3 עוגנים פרקטיים לקיצור ההרדמה (כבר מהערב):
1. גשר החיבור: למלא את המיכל לפני הפרידה
שינה היא פרידה. עבור תינוקות, המעבר לשינה הוא הפרידה הכי ארוכה ביום.
אז מה נעשה בפועל כדי להקל על הפרידה :ב-15 הדקות שלפני הכניסה לחדר, הקדישי זמן ל"חיבור טהור". בלי מסכים, בלי סידורים. רק מגע, מבט בעיניים ומשחק רגוע. כשהילד מרגיש ש"המיכל הרגשי" שלו מלא, הוא פחות ינסה "למשוך" זמן בהרדמה כדי להרוויח עוד רגע איתך.
2. זיהוי חלון ההזדמנויות (ולא רגע אחריו)
נתאים את חלונות הערות לפי התינוק, אם התינוק מסוגל להיות ער יותר זמן אם אנחנו מחזיקים על הידיים ומציאים גירוי חדש (לא רועש) אז סימן שהוא כן מסוגל להיות ער יותר, המטרה היא להכניס אותו לישון כשבאמת עייף ולא ישר עם סימן העייפות הראשון. אבל חשוב להבין שיש חלון הזדמנות שהוא קריטי כדי לא לעבור אותו, אם פעם נוספת התינוק מאותת שהוא מוכן לשינה עם סימני העייפות אז זה הזמן להכניס לשינה אם לא אז הוא ייכנס לעייפות יתר. במצב כזה, הגוף כבר מפריש קורטיזול (הורמון סטרס) שמקשה על ההירדמות וגורם להרדמה להיות מתישה ומלאה בהתנגדות.
3. הרגעה הרגעה הרגעה!
תינוק לא יכול להוריד את רמות האדרנלין שלו בשנייה. הרבה פעמים הורים מספרים לי שהם שמים את התינוק לישון כי זיהו סימן עייפות אבל ההרדמות ארוכות, זה אומר שאין לו מספיק לחץ שינה ולא משנה כמה תנדנדו בידיים הוא לא יירדם. אז חשוב לעשות הרגעה לפני השינה. אם סיום חלון הערות, תורידו גירויים חיצוניים (טלויזיה, מוזיקה) תאחסנו משחקים מרעישים ותוציאו משחקים שקטים (ספר, בובה, פאזל וכו..) תשחקו מעט ואז תכנסו לחדר חשוך, תנו מגע/ ליטופים/ נענוע/ ואז למטה- אבל! זה לא הכל.....
אם את לא רוצה שהתינוק יתעורר ישר כשהנחת אז תעשי את עקרון הרצף:
התינוקות לא אוהבים שהרצף בו נרדמו יעלם, זה הכי טבעי שיש. לכן חשוב לתת לו ביטחון בעזרת הנוכחות שלך במיטה.
איך עושים בפועל: מרדימים בידיים/ נענוע קל וטפיחות קלות בטוסיק או נעים בגב +קול מרגיע-> מחלישים לאט ובהדרגה את הנענוע כי במיטה אין אותו-> כשתינוק כמעט ישן לחלוטין מניחים מהר במיטה וממשיכים עם הקול המרגיע וטפיחות או יד חזקה על הצד/ גב/ תלוי איך התינוק ישן-> רק אחרי שרדום אפשר לעזוב.
טיפ: אפשר להוסיך טטרה שתספוג את הריח שלך ואז להוסיף למיטה של התינוק (שלא תגע בפנים ועדיפות לטטרה מבד נושם)
חשוב :השתמשי בקול נמוך ומונוטוני. הקטיני גירויים ויזואליים. אם התינוק זקוק למגע – תני אותו בצורה מווסתת (טפיחות קצביות או עיסוי עמוק) שעוזרת למערכת העצבית להירגע, במקום "נדנוד היסטרי" שרק משאיר אותו ערני.
עוד כלים לקיצור הרדמות שניתן לעשות
1. עקביות היא המפתח (לא לשנות את רצף ההרדמה)
תינוקות ופעוטות קוראים את המציאות דרך טקסים וחזרתיות. אם לילה אחד אנחנו מרדימים על ידי ליטוף, בלילה השני בנדנוד ובשלישי נותנים לו להירדם בסלון מול הטלוויזיה- אנחנו מייצרים "רעש" במערכת שלו.
הכלי: ברגע שהחלטתם על דרך שמתאימה לכם (למשל: שיר, חיבוק והנחה במיטה עם מגע)- דבקו בה. העקביות שלכם היא ה"מצפן" של הילד והביטחון שלו למה שהולך לבוא. כשהוא יודע מה השלב הבא, ההתנגדות יורדת וכך גם ההרדמה מתקצרת.
2. מילוי חושי במהלך היום (גירוי חמשת החושים)
הצורך בגירוי לא נעלם בלילה, הוא פשוט משנה צורה. כדי שתינוק יוכל להירדם טוב, הוא צריך "להתעייף" בצורה נכונה ולקבל הזנה חושית לאורך היום.
הכלי: ודאו שבמהלך שעות הערות הילד חווה גירויים מגוונים: מגע (עיסוי, זחילה על מרקמים), שמיעה (מוזיקה, רעשים מהטבע), ראייה (אור יום), וטעם. ילד שקיבל "מענה חושי" עשיר ביום, יזדקק לפחות "חיפושים" וגירויים מעוררים בזמן ההרדמה.
3. שמירה על סדר יום (השעון הביולוגי)
הגוף שלנו עובד לפי מקצב צירקדי (שעון ביולוגי). כשיש סדר יום יציב, הגוף של התינוק יודע להפריש מלטונין (הורמון השינה) בשעה קבועה, כלומר קימה בבוקר בשעות עליית השמש והורדת הילוכים ברד החשיכה, שינה טובה מתחילה בחושך.
הכלי: נסו לשמור על עוגנים קבועים: שעת קימה, זמני ארוחות וחלונות שינה. סדר יום לא נועד "לכלוא" אתכם, אלא לייצר לתינוק עולם צפוי ובטוח שבו השינה היא פשוט השלב הטבעי הבא.
4. בלי "חילופי משמרות" באמצע ההרדמה
זהו אחד המכשולים הגדולים להרדמה ארוכה. כשהורה אחד מתעייף או מאבד סבלנות ומחליפים אותו באמצע, התינוק מקבל זריקת מרץ (אדרנלין) מהשינוי. הוא מבין שמשהו השתנה זה מעורר אותו ואז הוא נכנס לעייפות יתר והלילה גם משתבש.
הכלי: החליטו מראש מי מרדים היום. ההורה שנכנס לחדר הוא זה שמסיים את התהליך. זה משדר לילד מסר חד משמעי: "אני כאן איתך, הביטחון שלך לא תלוי במישהו אחר כרגע, ואפשר להירגע".