אז מתי משכיבים לישון
זהו את שפת הגוף של התינוק שלכם
זהו את שפת הגוף של התינוק שלכם
מתי משכיבים לישון בעצם?
הסוד לשינה קלה הוא לתפוס את הרגע וכן הרבה פעמים עם תינוקות ניו בורן צריך לעשות ניסוי ותהייה ואין לי ספק שעם ההכרות שלכם עם התינוק תדעו לזהות מתי הוא מספיק עייף כדי לייצר לו שינה איכותית.
הנה המדריך שלכם לשפת הגוף של התינוק:
🟢 אור ירוק: סימנים מוקדמים (זה הזמן להתחיל טקס שינה!)
סימנים עדינים מאוד, התינוק "לוחש" שהוא מתעייף: גבות אדמדמות (סימן קלאסי!), מבט מזוגג או בהייה באוויר ("חלום בהקיץ"), חוסר עניין במשחקים או הפניית ראש הצידה, תנועות הגוף הופכות לאיטיות ורגועות יותר, פיהוק ראשון וקטן.
🟡 אור צהוב: סימנים מתקדמים (להשכיב עכשיו!)
אם אתם כאן, התינוק אומר בבירור: "אני עייף". דלגו על משחקים וגשו ישר לשינה. שפשוף עיניים או משיכה באוזניים כולל בכי חזק, פיהוקים גדולים ותכופים גם אחרי החלפת משחק, קיטורים קטנים וחוסר שקט, רצון מוגבר לידיים ולמגע.
🔴 אור אדום: עייפות יתר-מתאפיין בבכי חזק וצרחות, התנגדות והקשתת גב, תנועות גוף נוקשות ועצבניות, חוסר שיתוף פעולה מלא, קושי להירדם גם בידיים.
בשלב הזה התינוק כבר מוצף באדרנלין. אל תנסו "לחנך" או להרדים בדרך לא רגילהרגילה. קודם כל תרגעו לא קרה שום דבר נורא, להבא הקדימו קקצת את הטקס שינה. עכשיו תדאגו להשכיב את התינוק במהירות ככל הניתן בכל דרך אפשרית שמרגיעה אותו.
חלק 2: המדריך להתמודדות עם עייפות יתר
"הצילו, פספסתי את החלון!" - איך יוצאים ממעגל של עייפות יתר?
מכירים את הרגע הזה? הסתכלתם על השעון, חשבתם שיש עוד זמן, ופתאום - התינוק צורח, מקשית את הגב ומסרב להירדם, למרות שברור שהוא גמור מעייפות. ברוכים הבאים למועדון ההורים העייפים. זה קורה לכולם, וזה נקרא עייפות יתר (Overtiredness) ובפועל הכל בסדר, רק תנסו ללמוד להבא את הסימנים היחודיים של התינוק שלכם והשכיבו להבא לפני.
מה קורה שם בגוף הקטן?
כשתינוק עובר את סף העייפות שלו ולא הולך לישון, המוח שלו מפרש את המצב כ"מצב חירום". כדי להשאיר אותו ער, הגוף מפריש הורמוני עוררות (קורטיזול ואדרנלין). במילים פשוטות: התינוק שלכם נמצא ב"היי". הוא רוצה לישון, אבל הכימיקלים בגוף לא נותנים לו "לכבות את המערכת".
הכנתי לכם ערכת העזרה הראשונה: 4 שלבים להרגעה כשהתינוק כבר בעייפות יתר
בגישת האינטליגנציה הרגשית, אנחנו מבינים שהתינוק נמצא במצוקה. הוא לא עושה לנו דווקא. התפקיד שלנו הוא להיות ה"עוגן" שמרגיע את הסערה ולכן עלינו להיות בטוחים ורגועים וכך נשרה רוגע גם לתינוק. תהיו בטוחים שתדעו לצאת מהאתגר בהצלחה :)
1. "שבירת כלים" עייפות יתר היא לא הזמן ללמד הרדמות עצמאית או להתעקש על המיטה. המטרה כרגע היא אחת: להוריד את רמת הלחץ בגוף של התינוק. ותרו על הכללים הרגילים לאותו רגע.
2. חושך ושקט קיצוני המוח של התינוק מוצף בגירויים. קחו אותו לחדר חשוך לחלוטין (חושך עוזר לייצור מלטונין - הורמון השינה), נטרלו רעשים והפחיתו גירויים ויזואליים, ניתן להוסיף רעש מונוטוני/ רעש לבן.
3. מגע, תנועה ועיטוף מה שהכי מרגיע את מערכת העצבים זה מגע עמוק ותנועה מונוטונית.
תנועות סיבוביות עם האגן כשהתינוק עליכם עם טפיחות קלות בטוסיק, מנשא ותנועה וקול מרגיע, חיבוק מרגיע או כל דרך מרגיעה אחרת.
4. נשימה של ההורה (הכי חשוב!) תינוקות הם כמו רדאר רגשי. אם אתם בלחץ מהבכי שלו, אתם מעבירים לו את הלחץ והוא לא יירגע. לפני שאתם מנסים להרגיע אותו – קחו נשימה עמוקה. הרפו כתפיים. שדרו לו: "אני כאן, אני רגועה, אני אעזור לך לעבור את זה". כשהדופק שלכם יירד, גם הדופק שלו יצטרף.
זכרו: עייפות יתר היא "תאונה קטנה", לא כישלון הורות. מחר יום חדש, וחלון הזדמנויות חדש.